שמעתי מאחרי הפרגוד

קרוב לשישים שנה שתקה, פייגא, אחותו של רבי יהזעעגלה עיסט, נצרת בליבה את סודות היעלמותם עט אחיה האדמרר ערב, עד שבא לייזר רינג, בנש"ק שהבל הפגים ביקרו ונתת את ‎לייזר לא מצליח ליישר קו עם המצופה ממנו בחצר הקודש של סבו האדמו"ר, הוא עוזב את היכלות אבותיו ויוצא למסוג רווי תהפוכות, במהלכו הוא מתגעגע הביתה. נשמתו השוערת מיטלטלת בספינה בין גלי הים ויש מי שלוקח אותו תחת חסותו, משיב אותו אי ארמונות המלכות, ‎בקולמוס קולח ומשובח נוטל איתמר אדלר את הקורא אל תוך ההווי של חצר חסידית בת ימינו, בה האחים האדמו"רים חפצים לשמור על קשר חם אולם יש מי שדואו להפר את האחווה, הוא מתאר חבורות של בני עלייה לצד שועלים קטנים מחבלים בכרמים; אדמו"רים ענקי רוח מול עיתונאים צמאי סקופים; בנש"קים בעלי השגות רוחניות וכאלו שייחוסם מעיק עליהם, הסיפור שזור ברובד היסטורי של החיים בחבל מרמורש הציורי למרגלות הרי הקרפטים, לפני מלחמת העולם השנייה, ומעורבים בו קצינים גרמניים, ראשי הכנסייה ההונגרית, קיבוצניק מתבגר וסוף מפתיע. ‎'שמעתי מאחורי הפרגוד", דרמה אנושית סוחפת, התפרסם בפרקים במשך שנה ורבע וריגש רבבות קוראים מכל גווני הקשת החרדית שהמתינו בדריכות בכל שבוע לפרק הבא. חלק מהקוראים, בנש"קים בעצמם, ראו בסיפור כלי טיפולי כיצד לראות את היותם רמי היחס כמנוף להתעלות ולא חלילה להיפך. ‎הסיפור מצביע על נקודות החוזק של הפרט בתוך קהילה או חצר. וכמו שהמליץ רבי לייזר רינג כששב ממטען ‎הארוך: ‎"הורים ונערים, היו מחוברים אל חצר הקודש, אל החסידות שלכם, אל תתרחקו! זה שווה כל מחיר",